חקר כרומוזומים של פטריות

המעבדה לחקר כרומוזומים של פטריות

אם את/ה רוצים לעבוד בסביבה דינמית נעימה בשיטות חדשניות ובגישה גנטית מרתקת מקומך אתנו אנחנו מגייסים סטודנטים למסטר ודוקטורט 
Contact Dr. Shay Covo 
shay.covo@mail.huji.ac.il
טלפון: 08-9489160
פקס: 08-9466794

מחקר

לפטריות יש חשיבות עצומה בחקלאות, בתעשיית המזון והביוטכנולוגיה. קשה לדמיין למשל עולם ללא שמרים (לחם, בירה....). פטריות רבות מזיקות לחקלאות, למעשה יותר ממחצית מחלות הצמחים נגרמות ע"י פטריות. מחלות אלו מזיקות בשני מישורים: בעולם המערבי הן מהוות נזק כלכלי עצום המוטל על המגדלים ולבסוף גם על הצרכנים. בעולם השלישי מדובר על סכנה ממשית להספקת מזון סדירה. לפטריות יש חשיבות גם בתעשייה הביוטכנולוגית ובעיקר בתעשייה המתפתחת של אנרגיה חלופית כגון Bioethanol.

פטריות יכולות לשרוד חשיפה לחומרים רעילים. לפעמים תכונה זו היא חיובית לאדם – למשל כאשר הפטרייה משתתפת בתהליך ביוטכנולוגי מסויים ששלבים ממנו הם רעילים. אך לרוב היכולת של פטריות לרכוש עמידות לרעלנים (כמו למשל תרופות אנטיפטרטיות) היא מקור רב לדאגה. רכישת עמידות לתרופות קורית בזכות שינוי בגנום של הפטריה.

במעבדה שלנו אנחנו חוקרים איזה שינויים מתרחשים בכרומוזומים של פטריות, איך הם מתרחשים ואיך השינויים הללו מובילים לעמידות לתרופות. החזון שלנו הוא להבין את התהליכים הללו ברמת פירוט כה גבוהה כך שנוכל לעכב אותם.

אנחנו משמתמשים בשמר המנץ (Saccharomyces cerevisiae) כמודל בזכות היכולת לבצע ניסויים גנטיים מורכבים ולערוך מחקרים ברמת המערכת (Systems biology). אנחנו גם נחקור את השינויים שעוברים כרומוזומים של פטריות פתוגניות עמידות לתרופות כגוןBotrytis cinerea. השיטות בהם אנחנו משתמשים הן בחזית המדע והטכנולוגיה: ריצוף מחדש של גנומים (NGS), השוואה כרומוזומלית בין זנים שונים (Comparative Genome Hybridization) ועוד.

כיוון מחקר נוסף הינו הדברת פטריות ע"י פגיעה בלתי הפיכה בכרומוזומים שלהם. כל האורניזמים בעולם חשופים לנזקים לחומר התורשתי. נזקים לו מגיעים ממקורות חיצוניים (קרינת שמש), מהמטבוליזם הנורמאלי של התא ושל החומר התורשתי ובמקרה של פטריות פתוגניות בצמחים גם מהאינטראקציה עם הצמח. הצמח מייצר רדיקלי חמצן הפוגעים גם בכרומוזומים. לכל האורגניזמים ישנן מערכות תיקון מורכבות ומסובכות, פגיעה בהן תוביל לעצירת מחזור התא והפסקת הגידול. אנחנו מחפשים חלבוני תיקון דנ"א שיהיו שונים מהותית בין הפטרייה הפתוגנית ובין הצמח כך שנוכל לייצר מעכבים ספציפיים כנגד חלבונים אלו.